תדריך הקפות - המראות ונחיתות בטיסה

By Dror Pilot

מטרת הטיסה

לשלוט בהמראות ונחיתות בתנאי מזג אויר שונים ולהיות מסוגל להשתלב בבטחה עם מטוסים אחרים בתבנית ההקפה.

רקע טכני

בהקפות נכנסים מספר אלמנטים חדשים שלא קיימים בתרגילים שעשינו עד עכשיו:

• סביבה לא סטרילית: צריך לשים לב ולהיות מסונכרנים עם מטוסים אחרים.
  • חשוב להיות קשובים לקשר.
• קירבה וחיבור מתוכננים עם אמא אדמה.
• התחשבות הכרחית ברוח.
• התחשבות הכרחית בנתיב קרקעי.
• טיסה בגובה נמוך.
  • טיסה מסוכנת
• קצב עבודה מהיר ולא גמיש.

ההקפה כוללת המראה, תבנית ההקפה ונחיתה. יש לקחת בחשבון את אופן הנחיתה המתוכנן (עם כח מנוע, ללא כח מנוע, מדפים למעלה, מדפים למטה). זה ישפיע עלינו כבר בצלע עם הרוח.

הקפות ללא כח מנוע

ככלל, נחיתה עם כח מנוע מועדפת:

• גישה שטוחה יותר.
• בקרת גובה נוחה לשני הכיוונים.
• שמירת זוית גישה קבועה ללא תלות בעוצמת רוח האף בצלע סופית.

היתרון העיקרי בנחיתה ללא כח מנוע הוא שזה תרגול טוב בשיפוט לנחיתת אונס ואפשרות התמודדות עם נ"א אמיתי שעלול לקרות. פרט לכך, יש פחות עבודה מכיוון שלא צריך לגעת במנוע בצלע עם הרוח שעמוסה גם כך מכיוון שיש להשלים שם את הבד"ח של צלע עם הרוח.

בהקפות ללא כח מנוע, מתבצע ניסוי מבוקר. בכדי שניתן יהיה להסיק מסקנות, יש לשמור על חזרה מדויקת על כל הפעולות באותו אופן בכל ההקפות, כאשר אנו נשנה את נקודת העברת מנוע לסרק בהתאם לתוצאות. נקפיד על הנקודות הבאות:

• תוואי קרקעי זהה.
• לא מורידים אף לפני שהמהירות ירדה ל – 70.
• פניה לפיינל באותו מקום, ללא overturn או underturn.
• לאחר פניה לפיינל, התייצבות במהירות 65.

המראה

הליך ההמראה כולל ביצוע בדיקות לפני המראה (כאן חשוב להקפיד לבדוק שהמושבים נעולים), תדריך לפני המראה, התיישרות והמראה.

תדריך לפני המראה

לאחר הבדיקות לפני המראה, לפני שנבקש אישור להתיישר, נבצע תדריך לפני המראה, כדלקמן:

• ROTATE במהירות 55.
• אם יש תקלת מנוע ויש שארית מסלול, נוחתים ועוצרים על המסלול.
• אם יש תקלת מנוע ואין שארית מסלול מבצעים נחיתת אונס בשטח.
• אם יש אש במנוע, משהים את כיבוי המנוע לטובת נחיתת אונס בטוחה.

התיישרות והמראה

• נוודא שאין מטוס בפיינל ונבקש אישור להתיישר.
• נתיישר על האספלט בתחילת מסלול, הכי קרוב שאפשר לתחילתו.
• נפתח כח מלא עם רגל ימין ונודא סל"ד במגבלות ומד מהירות מגיב.
• במהירות 55 קשר, נתחיל להפעיל לחץ קל אחורנית עד לניתוק וקבלת מצב נסיקה.

תבנית ההקפה

תיאור סכמתי של הקפה ימנית (29 בהרצליה למשל) ניתן ב ציור 1. ההקפה היא טיסה במבנה מלבני הכולל את הצלעות הבאות:

• צלע אחרי המראה.
• צלע צולבת.
• צלע עם הרוח: מרוחקת חצי עד מיל אחד מהמסלול.
• צלע בסיס: מתחילה 45 מעלות לתחילת מסלול.
• צלע סופית.

קיימת צלע נוספת, צלע מתה, שמגיעה לפני צלע צולבת בהצטרפות מבחוץ.

ציור 1 - תרשים ההקפה - הקפה ימנית

אילוצי הרצליה

בציור 2 ניתן לראות את תבנית הקפת הרצליה.

ציור 2 - תבנית ההקפה בשדה התעופה הרצליה

• אסור לטוס מעל כפר שמריהו בגובה הנמוך מ 800 רגל, למעט גישת סופית לנחיתה למסלול 11. לאחר המראה מ – 29, חייבים לפנות צפונה עד מסילת הברזל.
• אסור הקפות בימי חול בין 14 ל – 16 ובששי שבת בכלל.
• אסור touch and go:
  • עם מטען.
  • עם נוסעים.
  • לחניך טיס ללא מדריך.
  • בדו מנועי.
• מקסימום 3 מטוסים בהקפה.
• נחיתה 11:
  • צלע בסיס מעל כביש החוף.
  • כניסה לפיינל בגובה 650 רגל מינימום.
  • פיינל בגלישה.
• נחיתה 29:
  • צלע בסיס מעל שדרות ירושלים.

צלע אחרי המראה

צלע אחרי המראה מתחילה בניתוק המטוס מהקרקע ומסתיימת בפניה לצלע צולבת. נבצע את הבדיקות הבאות:

• מהירות 65 קשר.
• שמירת כיוון המשך ציר מסלול.

צלע צולבת

צלע צולבת מתחילה בפניה אליה מצלע אחרי המראה ומסתיימת בפניה לצלע עם הרוח. יש לשים לב לפניה בנסיקה במהירות נמוכה.

• בגובה 300 רגל מעפ"ש נרים מדפים.

צלע עם הרוח

צלע עם הרוח מתחילה בפניה אליה מצלע צולבת ומסתיימת בפניה לצלע בסיס. יש לשים לב לפניה בנסיקה במהירות נמוכה.

• נתיישר בגובה 800 רגל מתי שנגיע לגובה.
• נבצע בד"ח עם הרוח.
  • נשים לב שאם מגיעים מבחוץ, לפעמים נדלג על צלע עם הרוח ואז יש לבצע את הבד"ח לא בצלע עם הרוח.
• נדווח למגדל ונקבל מידע על מיקומינו בהקפה.
• נחפש מטוסים אחרים ונתכנן בהתאם.

נחיתה עם כח מנוע

• לקראת סוף צלע עם הרוח, מנוע ל – 1800, קשת לבנה מדפים 10 מעלות.

נחיתה עם מדפים למעלה

• לקראת סוף צלע עם הרוח, מנוע ל – 1800.

מיקום ואורך צלע עם הרוח

ככל שרוח המסלול חזקה יותר, נקצר את צלע עם הרוח. אם לא ניתן לקצר, נקטין את קצב השקיעה בנחיתה עם כח מנוע או נסגור מנוע מאוחר יותר בנחיתה ללא כח מנוע.

צלע בסיס

צלע בסיס מתחילה בפניה אליה מצלע עם הרוח ומסתיימת בפניה לצלע סופית. בצלע זו מתבצעת הורדת מהירות ותחילת הנמכה לקראת נחיתה.

נחיתה ללא כח מנוע

• מאייד לחם, סגירת מנוע בנקודה מסוימת.
• קשת לבנה, מדפים 10 מעלות.
• החזקת אף וירידה למהירות 70.
• 4 קיזוזים אחורה.
• מעבר לגלישה, מהירות 65.

נחיתה עם כח מנוע

• מאייד לחם, מנוע ל – 1600.
• מדפים 20 מעלות.
• התייצבות במהירות 70 ותחילת הנמכה.

צלע סופית

צלע סופית מתחילה בפניה אליה מצלע בסיס ומסתיימת בנגיעה במסלול. בצלע סופית נבצע שיפוט מתמיד עד הנגיעה. יש לשים לב לפניה במהירות נמוכה. ההטיה צריכה להיות מספיק קטנה לבטיחות ומספיק גדולה שישאר פיינל.

חשוב להיות מיושרים עם ציר מסלול כמה שיותר מוקדם על מנת לזהות סחיפה מיד בתחילת הפיינל.

הצלע הסופית כוללת את הגישה לנחיתה, הצפה, נגיעה וריצת נחיתה.

הגישה לנחיתה מתבצעת בקו ישר לכיוון ה – aiming point (ראה ציור 3). זיהוי הנקודה: נמצאת כל הזמן באותו מקום בחלון.

ציור 3 - גישה לנחיתה לכיוון ה - aiming point

אם שומרים קו גישה ישר, תמונת המסלול מבחינת פרופורציות נשמרת קבועה בצורת טרפז, ללא תלות בגובה.

זיהוי התייצבות נכונה בקו הגלישה הנכון, מתבצעת על סמך תמונת הטרפז של המסלול הנשקפת בחלון הקדמי. הטרפז צריך להיות לא רחב מידי ולא צר מידי (ראה ציור 4).

ציור 4 - התמונה הנראית לטייס בגישה סופית

אם מזהים אנדרשוט, מוסיפים מנוע תוך הרמת אף קלה.

אם מזהים אוברשוט, מורידים מנוע תוך הורדת אף קלה.

חשוב לזהות אוברשוט או אנדרשוט מוקדם ככל האפשר ואז התיקונים קטנים.

נקודת הנגיעה היא בין תחילת הזברה לשליש מסלול. אם אין אפשרות לגעת עד שליש מסלול הולכים סביב.

בגובה 200 רגל מעפ"ש המטוס צריך להיות מיוצב בסל הנתונים הכולל קו הגלישה הנכון (גובה וציר מסלול), מהירות סופית וכמות המדפים. אם לא, הולכים סביב.

נחיתה ללא כח מנוע

• התייצבות במהירות 65.
• הורדת מדפים עד 30 מעלות לפי שיפוט.
• אם חסר גובה, הוספת מנוע.
• הצפה.

נחיתה עם כח מנוע

• מדפים 30 מעלות.
• התייצבות במהירות 65.
• שיפוט: גובה – מנוע, מהירות – מצב אף.
• הצפה.

נחיתה עם מדפים למעלה

• מהירות 70.
• גישה שטוחה.
• אף גבוה – אין צורך בהצפה.

הצפה

• ההצפה היא תהליך איטי ורציף בו עוברים מתצורת גישה לתצורת נחיתה.
• מתחילים בהצפה בין 10 ל – 20 רגל מעל המסלול.
• מהרגע שמתחילים, לא מפסיקים בתהליך עד לנגיעה במסלול.
• כאשר המטוס מגיע לגובה של כמעט נוגע, צריך להתחיל תהליך איטי של הפעלת לחץ אחורה תוך הרמת האף עד שכמעט מסתיר את סוף המסלול.
• איזון בין עליה בעילוי כתוצאה מעליית זוית התקפה וירידה בעילוי כתוצאה מירידה במהירות.
• קצב ההצפה תלוי ב:
  • גובה תחילת ההצפה.
  • קצב השקיעה.
• בהצפה עם מדפים למעלה נדרש הרבה פחות שינוי מצב אף לעומת מדפים למטה.
• לאחר שהתחיל תהליך הפעלת הלחץ אחורה, אסור לדחוף סטיק קדימה. מקסימום לשחרר קצת.
• כדי להקטין שיעור שקיעה, יש להשתמש במנוע.

ציור 5 - תהליך ההצפה

נגיעה

• במהירות מינימלית – כמעט הזדקרות.
• פרדוקס הנגיעה: בכדי להגיע הכי מהר ונכון לקרקע, צריך להתקרב הכי לאט ולמנוע את הנגיעה כמה שיותר.

נחיתה סופית

• לאחר נגיעה, המשך החזקת אף גבוה לעצירה אוירודינמית עד שיורד באיטיות כתוצאה מאובדן עילוי.
• הורדת גלגל אף תאפשר שליטה בהיגוי קרקע, אי חזרה לאויר, ובלמים אפקטיביים.
• לא להתנפל על הברקסים ומאידך לפנות מסלול בהקדם.
• לא לשחרר לחץ מהגה הכיוון כאשר מניעים את הרגליים למעלה לשימוש בברקסים.
• בד"ח אחרי נחיתה: לאחר פינוי מסלול וקושרת.

Touch and go

• תהליך ההמראה מחדש מתחיל כאשר כל גלגלי המטוס על הקרקע.

הליכה סביב

אפשר ללכת סביב לאחר נגיעה במסלול (נגיעה עד שליש מסלול) או באויר.

הליכה סביב לאחר נגיעה במסלול

• הרמת מדפים ל – 10 מעלות.
• מנוע לכח מלא.
• מאייד לקר.
• מהירות ניתוק – המראה.

הליכה סביב באויר

ש לקחת בחשבון ground effect שקיים בגובה נמוך בגלל ירידה בגרר מושרה.

• מנוע מלא, רגל ימין, אף לאופק.
• מאייד לקר.
• מדפים 20 מעלות.
• מנוע תפס, אף על האופק: מדפים 10 מעלות.
• אף למצב נסיקה.
• מהירות 65, גובה בטחון, שיעור טיפוס חיובי – מדפים למעלה.

השפעת הרוח

מכיוון שהקפות זה תרגיל שמתבצע ביחס לקרקע, חייבים להתייחס לרוח במשך כל התרגיל. בכל צלע יש לבצע תיקון מתאים לכיוון ועוצמת הרוח.

• שמירת נתיב קרקעי.
• לשים לב לקיצור או הארכת משך זמן הצלע בגלל רכיב רוח גב או אף.

המראה ברוח צולבת

• הטיית סטיק לצד שממנו מגיעה הרוח ואיזון תוך כדי ריצת המראה.
• לאחר ניתוק, פניה מתואמת לתוך הרוח לשמירת נתיב קרקעי של המשך ציר מסלול.

נחיתה ברוח צולבת

• גישה עם אף אל הרוח (ראה ציור 6) או בהחלקה מכוונת.

ציור 6 - נחיתה ברוח צד - גישה עם אף אל הרוח

• לקראת הנגיעה, רגל נגדית לרוח לישור המטוס כך שציר המטוס מיושר עם ציר המסלול.
• הורדת כנף לרוח ונגיעה על גלגל אחד (ראה ציור 7).

ציור 7 - נחיתה ברוח צד - הורדת כנף אל הרוח

• בכדי לשפר את השליטה רצוי לא להוריד מדפים מלא.

משבים

• בכדי למנוע ירידה חדה במהירות האוירית נוסיף חצי עד כל המשב למהירות הגישה.
• בכדי לשפר את השליטה רצוי לא להוריד מדפים מלא.

התייחסות למטוסים אחרים בהקפה

• יש לשים לב לשמור מרחק מספיק מהמטוס שלפני. הורדת מהירות בהתאם לצורך.
• לא לפנות לבסיס לפני שהמטוס לפנינו פנה פיינל. מצד שני, לא לחרוג מזרחה משדרות ירושלים.

שיטת העבודה

ביצוע כל שלבי התרגיל כפי שמוסבר ברקע הטכני. בשלבי ההקפות הראשוניים, עד וכולל טיסות סולו, נבצע הקפות ללא כח מנוע. כאשר מתבצע המעבר לגלישה יש לשים לב לנקודת סגירת המנוע.

נשים לב שבשיעור הקפות קיים עומס מאוד גבוה על החניך שמוטרד בעיקר מהנחיתה שמתבצעת בסוף ההקפה, דבר שגוזל ממנו קשב רב. בכדי להוריד עומס מהחניך, המדריך לוקח על עצמו משימות, כגון ביצוע בד"ח עם הרוח ודיווח בקשר. בהמשך המשימות עוברות בהדרגה לחניך.

בכדי להפיק את המיטב משיעור הקפות, יש להתמקצע בכל שלבי ההקפה מחוץ לאזור ההקפה – באזורי האימונים. התרגיל המסכם לפני כניסה להקפות בשדה התעופה יהיה סימוצליה מלאה של הקפה באזור האימונים כאשר גובה המסלול הוירטואלי הוא 1500 רגל. החניך מוכן לעבור להקפות בשדה התעופה כאשר תפקודו וקצב עבודתו נכונים.

יש לשים לב בפיינל בגובה 200 רגל מעפ"ש לסל הנתונים. אם אין, הולכים סביב.

הקפה ראשונה תבוצע ע"י המדריך. המדריך יפנה את תשומת לב החניך לתמונת הפיינל, כך שהחניך יוכל לבצע pattern match בהקפה הבאה וע"י כך ידע מהו קו הגלישה הנכון.

בגישה ללא כח מנוע, הנקודה הנכונה בפיינל להורדת מדפים ל – 20 מעלות היא כאשר עומדים לאבד קשר עין עם תחילת מסלול. הורדת 30 מעלות מדפים מתבצעת כאשר משוכנעים שמגיעים לנחיתה בטוחה.

בגישה לנחיתה עם כח מנוע, תיקוני גובה יתבצעו עם המנוע ותיקוני מהירות עם מצב האף.

ניתן להעריך את גובה המטוס בצלע עם הרוח אם מקפידים על נתיב קרקעי מדויק וקולטים את גובה המסלול בחלון שמופנה אל המסלול על הסמוכה של הכנף (כשליש חלון).

בטיחות

• חייבים להיות מאוד ערניים במיוחד במקומות הקורבים לקרקע ועל הקרקע עצמה.
• הקפדה על מהירויות.

שגיאות אופייניות

שגיאות בהקפה

• הטסת מכשירים.
• תפעול מדפים בתזמונים לא נכונים.
• אי התייחסות למטוסים אחרים בהקפה.
• אי שמירת נתיב קרקעי.
• התייחסות לא נכונה לרוח.
• לא מספיקים לבצע בד"ח או לא מבצעים אותו נכון או בכלל לא.

שגיאות בפיינל

• כניסה לפיינל ב – overturn או underturn.
• הטסה בפיינל בלי עבודת רגליים.
• באנדרשוט: הרמת אף ולא תיקון עם מנוע.
• גישה לא יציבה.

שגיאות בהצפה

• הצפה גבוהה מידי (לעתים נובעת מהסתכלות קרוב מידי למטוס).
• הצפה נמוכה / אי הצפה / הצפה מאוחרת (לעתים נובעת מהסתכלות רחוק מידי מהמטוס).
• הרמת אף מהירה ו/או גבוהה מידי.
• "הנגעת" המטוס – אילוץ המטוס לגעת במהירות גבוהה מידי.
• אי הקפדה על ציר האורך של המטוס מקביל למסלול.
• אי הליכה סביב כשצריך:
  • לא לוקחים בחשבון הליכה סביב.
  • גאווה ומחשבה מוטעית שהליכה סביב מצביעה על כשלון.

שגיאות לאחר נגיעה

• שחרור האך מוקדם מידי.
• התנפלות על הברקסים.
• מפסיקים לטוס – שוכחים שיש להסיע את המטוס בבטחה החוצה.
• אי הפניית הסטיק אל הרוח ברוח צד.

שגיאות בהליכה סביב

• אי החלטה ללכת סביב.
• חוסר החלטיות.
• החלטה ללכת סביב מאוחרת.
• פתיחת מנוע מהירה מידי.
• פתיחת מנוע לא מלא.
• יציאה מוקדמת מידי מאפקט הקרקע.
• אף עולה גבוה מידי עם פתיחת המנוע.
• שימוש לא במידה הנכונה ברגל ימין.